דרוש תהליך

מאת אורי וייל, בוגר מכינה ג', לומד בישיבת שיח וחי בבית ישראל.

הגעתי להנחות ב"ממזרח שמש" כנראה משום שלא יכולתי למצוא את עצמי לגמרי בשום סוג אחר של פעילות חברתית. חיפשתי דרך לפעול מבחינה חברתית (ודווקא באופן שקשור למודעות פוליטית ולהתכוונות לצדק חברתי) מבלי לנטוש את הכמיהה שלי למפגש מהותי וגבוה יותר עם בני אדם, ואת הזיקה האישית החזקה שלי ללימוד מעמיק בתורה ובמקורות. בדיעבד, אני רואה היום כי התהליך האישי שאני עברתי קשור למגמה יותר חזקה שאני מזהה בשאלת דרכי התיקון בחברה הישראלית.
פעמים רבות קיננה בי התהייה לאן בעצם מועדות פני המפעל של בית ישראל ואחיותיה ברחבי הארץ, אם הן לא מצליחות ליצור תנועה משמעותית שבאמת מצליחה לשנות משהו בחברה הישראלית. מבקרים שונים העלו את האמירה כי יש בלימוד סוג של התרפקות אישית והנאה רוחנית ואינטלקטואלית שמנתקת את הלומדים מהצורך באמת לעשות משהו לתיקון. בנוסף טענו כי הלימוד המתחדש הוא סוג של תופעה פוסטמודרנית, שהרמת דגלים ומאבק למען צדק לא עולים עמה בקנה אחד. יש הרבה צדק באמירה זו, אך יש בה לדעתי גם סוג של נוסטלגיות שלא רגישה לצרכיי ולרצונות של רבים בדורנו. אמנם בינתיים תופעת הלימוד המתחדשת לא מולידה תנועת תיקון משמעותית מספיק ביחס לכוחות ההרס בחברה, אך לדעתי דווקא בה טמונה האפשרות האמיתית להיווצרות הדרגתית של תנועה כזו. הדבר קשור במודל פשוט יחסית שאני אנסה לנסח: בעבר, וגם היום, נוהגים לדבר על חזון ומעשה כשני הגורמים המרכזיים בתיקון, המתנגדים ומשלימים זה לזה. לדעתי, היום צריך לדבר על שלושה גורמים: חזון, מעשה, אך יותר מכל- תהליך.
אני לא מאמין ששום תנועה של צעירים יכולה לקום היום מבלי שחבריה יהיו שותפים יחד לתהליך שיהיה מפרה עבורם וישתלב עם עולמם הפרטי המורכב. בנוסף, מניסיוני האישי למדתי שהרצון לשים דגש על חזון ו/או מעשה כבסיסים בלעדיים לתנועה יוצר מצב שקשה לשלב ידיים, משום שמילים אלו שולחות אותנו להגדיר בצורה חזקה את דרכנו וזהותנו ולהראות כאילו אין בנו שום מבוכה או תהייה באשר לדרך לפעול במציאות. כך נוצר מצב של ויכוחים קשים על זהות הדרך עוד לפני שהיא מתחילה. דווקא הכנסת התהליך לתמונה מאפשרת לנו להודות בענווה במבוכה שלנו ומתוך כך לגשת לבירור משותף תוך כדי הליכה. העובדה שאין מטרה משותפת מוגדרת ופשוטה מאפשרת דרישה מתמדת מהחברים לצמצום הדדי של רצונותיהם הפרטיים (דווקא משום שאינם נזנחים בצד), צמצום שאמנם יש בו מלכתחילה הגבלה מסוימת לרצונות הפרט אך שבסופו של דבר מביא לשותפות רצונות פורה.
לימוד הוא לפי דעתי חוד החנית בתהליך החיבור בין פרטים לטובת תנועת תיקון. עם זאת, על מנת שאכן כך יהיה, יש להקשיב לקולות שמזהירים מפני שקיעת יתר בלימוד רחפני וחסר פירות. אני חושב שכבר היום הלימוד והתהליכים שקורים במקומות שונים במקביל מתחילים ליצור רשת חברתית בהתפתחות, שבשעת כושר תוכל אולי לייצר תנועה משמעותית.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s