אנשי המעדר

דברי  פרידה מהמכינה של בית ישראל

הערב אני מבקש להודות להורים שחינכו את  האנשים הצעירים הללו לא לסגת  מתמימותם ולחלום עם העיניים פקוחות לרווחה.
אני מבקש להודות למורים של הצעירים הללו שהותירו בלבם זרעים מוכנים לנביטה. לחברי בית ישראל באתי להודות על שפגשו בצעירים ובצעירות הללו ושלחו אותם לפגישה. על  שהאמינו בהם וחשפו אותם לאותיות מאירות, לחלון פתוח, למעשה האנושי הנדרש תמיד ולאהבה.
ברכה חמה מגיעה לילדי השכונה שקיבלו את הצעירים והצעירות בלי להקשיב  לנאומים ריקים ומופשטים על החברה הישראלית ועל המצב הסוציו-אקונומי.  אני מבקש להודות לילדים  שתבעו  הכרה ברורה. פגישה. כל ילד עם שם. עם אופק השייך לו. כל חבורת ילדים עם שפה ומשחק, עם מכשול, עם אתגר הידועים רק לה.

אך לכם חברי וחברותי אני מבקש להודות על נכונותכם להיות אתי.
כשפגשתי לאחרונה את  רחל המשוררת אמרתי לה : בואי  תראי את האנשים האלה. שוב גדלו כאן אנשים משונים. כשאומרים 'רק על עצמי לספר ידעתי' מדברים על חברות, על  געגוע לספר, על אהבות וחובות, רק על עצמם יודעים לספר  אך מבקשים לתקן עולמות.
כשפגשתי  לאחרונה את ברנר אמרתי לו : לא באתי לנדנד לך עוד פעם. לעוררך באתי. הבאתי לך אנשים.  צעירים וצעירות המוכנים להקשיב לך ולכאביך. אליך ואל תפילותיך הנאמרות ממעמקים.  אלה אנשי האף על פי כן החדש.  ביחסיהם ובעבודתם, בעצב שלהם ובשירתם הם אומרים  כי כל החשבון עוד לא נגמר. התבונן בהם ותדע. הם עודרים במעדר.

אני מבקש להסביר לכם משהו כהיסטוריון על מעדרים. אותו מעדר העובר מדור אל דור, מכופף את גבנו ונושא את עיננו אל התכלת שם למעלה ואל האדמה, אל  אדמת הממשות  הרחבה המצמיחה נופים ואופק.
אהרון דוד  גורדון  הצטלם עם מעדר.
יריביו אהבו לטעון- רק הצטלם ולא עבד.
אהוביו ידעו כי עבד, עבד יפה, ביסודיות ולאט.
אני מאמין כי בחר להצטלם עם המעדר כי ידע כי על המעדר צריך להגן מפני צחוק ולעג. המעדר לא צמוד למדד ולא מפחיד  כגרזן הוא יחף וישיר ,ללא מקשים ואותות, ללא תאורה ללא הגברה. על כן ראה גורדון לתמוך בו על ידי  הצילום.

בימיו של אהרון דוד גורדון היו עודרים חלקה חלקה, לעומק, כדי לחשוף  את השורשים של העשבים השוטים, במיוחד את היבלית האוהבת שורשים עמוקים. אינג'יל קראו לה אז. כשהיה גורדון מסתער עליה במעדרו הוא טען כי הוא מתמודד עם האינג'יל הנפשי. הוא נאבק נגד השורש  העמוק הבז לפרחים ולפירות. השורש שרק יודע לקחת ולא לתת.
בין החלוצים  אותם חקרתי מצאתי אחד שאמר להוריו: רוח יש במעדר ואני הולך להיות איש של מעדר בארץ ישראל. אמר אביו : עשבים יגדלו בלחיי אם ארץ ישראל תביא את בני להיות איש של מעדר. עלה החלוץ הצעיר ארצה אחז במעדר. למד את אומנותו. כשכבר היה  בטוח בעצמו   הצטייד במעדר  ישראלי ונסע לבקר את הוריו. בא לבית הוריו והראה להם כי הוא איש של מעדר. עדר מסביב לבית  ושב ארצה. עשבים לא עלו על לחייו של אביו,  אך בנו היה לאיש של מעדר.
רחל המשוררת היתה בנעוריה ציירת. אשה של אמנות. בעקבות המורה שלה  אהרון דוד גורדון החליטה שכאן תצייר  במעדר על האדמה. מן המעדר ההוא בו אחזה  בנעוריה  על שפת הכנרת נבעה שירתה המאוחרת.
עד כדי כך היה חשוב המעדר לחלוצים שבתקופת העלייה השנייה המליכו את מלך המעדר הראשון של ארץ ישראל, שידע  לעדור הכי הרבה צלחות השקיה מתחת לנופי הפרדס. קראו לו מאיר רוטברג.
מי שנכנס אז לפרדס נשאר בו לעדור.
כשעלה לוי שקולניק, הוא לוי אשכול ארצה היה צעיר ובלתי מדבר כקודמיו אך מיד ראו שהגיע מלך המעדר השני . וכך הוכתר.  מן המעדר ההוא של אשכול נולד השנאי של החברה הישראלית. ראש הממשלה שביקש לתקן את הארץ במעדר, במים ובחוש הומור נפלא. הוא היה לדעתי  החכם שבראשי הממשלות שהיו לנו…
חלוץ של העלייה השלישית עמד על ראש גבעת טרשים. הקיץ בער והקוצים היו גבוהים. לפתע הופיע השטן. הוא היה לבוש כמלצר בבית קפה בווינה.  היתה לו עניבת פרפר ומגש עמוס בקבוקי בירה.
' ילד מה אתה עושה כאן על הגבעה' שאל השטן 'האם  במעדרך תוכל לעקור את כל הקוצים בגבעה המדברית הזו? שתה בירה וחזור הביתה!'  החלוץ לא היסס והניף על השטן  הווינאי את מעדרו ופיזר אותו לכל רוח.  אלא שמעדרו פגע באצבעות רגליו . שלשה ימים שבת מעבודתו והרהר על השטן והמעדר.
חיותה בוסל מדגניה שביקרה לא  מעט בשיעורינו גילתה דבר קשה: ילדי דגניה לא מעריכים את המעדר. לא מחבבים אותו ומשתעממים.
התוצאות היו  ברורות: העץ נשאר ללא צלחת והוא מתייבש. האינג'יל  הנפשי  צומח פרא. אמרה לילדים : בואו נראה אם המעדר יודע לרקוד. החלו הילדים לרקוד עם המעדר  מתחת לעצים. החל המעדר לרקוד עמם. יצא האינג'יל הנפשי, הושקו שורשי העצים, היה ציור, היה ריקוד, היה הומור. רוח של תכלת ויסודיות , שירה ואמת, פגישת אדם עם אדם, ספרים וחינוך. בזכותו של המעדר. של אנשי המעדר.
נחוג היום את  שובם של אנשי המעדר.
לצמיחתכם, לאהבתכם.אנשי המעדר החדשים
שלכם
מוקי

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s