קטע ממדרש הנסתר

מאת יואב רובין

"לא טוב היות האדם לבדו" ר' זירא פתח: והרי אומרים האנשים "כל שעושה הרחמן לטובה הוא עושה." ככתוב "זכר ונקבה בראם וכתוב אחרי כן: "והנה טוב מאוד". טוב זה יצר טוב, טוב מאוד זה יצר רע. כל מה שאינו טוב הוא דברי בני אנוש, שניתנה להם רשות להעמיד ארץ חדשה ורקיעים חדשים בגין כך שהקב"ה מקשיב לקולם של העוסקים בתורה ומכל דבר שמתחדש בתורה על ידי ההוא שמשתדל בתורה עושה הקב"ה רקיע אחד ככתוב "כי כאשר השמיים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני". עשיתי לא כתוב אלא עושה שעושה הוא תדיר מאותם חידושים ורזי תורה ארץ חדשה ושמיים חדשים. וכאשר עוסקים ישראל בתורת אמת ובחכמת אמת אלה רקיעי אמת וארץ אמת וכאשר חותמים ישראל תורת שקר וחוכמת שקר "איש תהפכות" הם "לשון שקר" ואלה רקיעי שוא וזהו שאמרו המרגלים ארץ אוכלת יושביה. והוא שכתוב "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע". וזה "דִּרְשׁוּ טוֹב וְאַל רָע" וזה "דרשוני וחיו" ללמדך שאין חיים אלא בדרישת אלהים. וכתוב "לימדו היטב דרשו משפט". דרישת אלהים דווקא ודרישת משפט דווקא. שאמרו ז"ל שהתורה, הקב"ה וישראל חד הם ועל כן כולם נדרשים כאחד. ד"א משפט זה דין, ללמדך שגם בדין מחויבים לדרוש שהרי באגדה ובחסד פשיטא שיש לדרוש. ככתוב דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב. ומהו קראהו אלא קראו במקראי הקודש שאין הקב"ה נקרא אלא בתורה. ואימתי הוא קרוב? כאשר הוא נקרא. והוא שנאמר ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. הוא אחד ושם שנקרא בו בעולמו אחד להיות הכל אחד באחד.
בעולם הזה ככתוב "ישב עולם לפני אלהים, חסד ואמת מן ינצרוהו? כן אזמרה שמך לעד לשלמי נדרי יום יום". יום יום – הימים, לעד – הלילות עד שדרשה בין זומא – יום יום העולם הזה, לעד – להביא לימות המשיח.
והיו הדברים שמחים וחופה של אש סביב והיה ר' יוחנן יושב ור' זירא עומד לפניו ודורש והיו פניו מאירות כזיו השמש ומילותיו עולות אל עתיק היומין. והיה חבל נביאים קרב אליהם והיו מרקדים לפניהם שותים ומזמרים. קם בן עקיבא ואמר קול שופר אנכי שומע, שמא בן דוד בא.
אמרו "אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה לָנוּ בְּבֶן יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל". השופר שופרנו, אנחנו המצאנו את האושר. "כל העדה כולם קדושים" לא לנו חוק ומשפט ולא מלך.
אמר לו ר' זירא שב, "קול ענות אנכי שומע" שמשיחי שקר הם בני רקיעי דשוא. עליהם הכתוב אומר "האומרים שלום שלום ואין שלום" וזה הוא שכתוב "כִּי נִבְעֲרוּ הָרֹעִים וְאֶת ה' לֹא דָרָשׁוּ עַל כֵּן לֹא הִשְׂכִּילוּ וְכָל מַרְעִיתָם נָפוֹצָה". אלה בני רקיעים של שוא שהם בני המזל שאין להם דין ואין להם דיין והקב"ה אינו משגיח בהם וכאשר ישראל כך הקב"ה אינו פוקד את האילה ואינו זוכר אותה ואורו אינו שורה ביניהם. כמו שאמרו אין מזל לישראל – משפט יש להם. וזהו שכתוב "אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים." שאינם עושים רצון קונם כפי שראוי אלא הולכים אחרי ההבל ויהבלו; שכבר אמרו "וכי לאושרי אנכי נתון כי אם לפועלי?" שכל אשר עוסק בתורה כפי שראוי יש לו דין ויש לו דיין ויש לו חברותא ויש לו עזר כנגדו ותורתו וזרעו עומדים לעולם ככתוב "כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עמדים לפני נאם ה' כן יעמד זרעכם ושמכם".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s