אוהל מועד כחופה

מאת אפרת וייל

בפרשת תצווה מופיעות הוראות נוספות למשה לגבי יצירת המשכן וכליו והקדשת הכהנים והמזבח: האל מצווה להדליק נר תמיד, להכין בגדים מסוימים לכהנים ומזבח קטורת קטן, ומתאר את טקס הכניסה לתפקיד של הכהנים והמזבח.

קל להבין את הדיוק בפרטים וכן את ההתגיסות הכללית למלאכה כשחושבים על הכניסה לאוהל מועד כעל חופה. באוהל מועד מתרחשת ההתוועדות, מתרחש המפגש בין האל לעם ישראל. מפגש שמכונן בעקבותיו קשר. לקראת המפגש יש דאגה לפרטים הקטנים ביותר- איך יראה מקום המפגש, הבית או החופה, איך יראו הבגדים היפים שישמשו לצורך המאורע, איך יראה המקום, מי ישתתף בהכנה, בסידור ובקישוט? גם אנשים שבדרך כלל אדישים ביותר ללבוש ולתפאורה מתחילים לשים לב לפרטים הקטנים כשזה מגיע לחופה או למפגש מיוחד עם אהוביהם.

בפרשה הקודמת למדנו על שני שמות למשכן- משכן ומקדש המעידים על יחסי שכנות וקידוש הדדי (העם מקדשים את האל, האל את העם). בפרשה זו מוזכר לראשונה השם אוהל מועד המעיד על המפגש עצמו, על ההתוועדות המשותפת, על ההתוודעות.

מתוך הלימוד, למדתי כמה דברים: ראשית, למדתי על ההיבט המרגש שבהוראות לתפירת בגדים ותיאורם המפורט, שנית, למדתי על ההזדמנות להאיר את חיי החול והחומר (בגדים, תפאורה) באורו של מפגש עם האהובים לי (בניגוד למקום השולי שהם תופסים במחשבותי בדרך כלל) ומתוך כך למדתי על החשיבות של השותפים בבניה- על ההפיכה שלהם לחלק מהבנין ועל השיתוף בחומר ובעשייה המוביל לשותפות רוחנית כך שלא רק התוצר חשוב אלא גם התהליך.

לקבלת פרשת השבוע למייל בכל שבוע, לכבוד שבת, יש למסור את הכתובת בקישור הזה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s