שבת ופורים

שבת ופורים – על זמן רציני וזמן משחֵק

דברים לפורים ולפרשת כי תשא, מאת יואב רובין

זמן הוא עניין רציני. הדקות צועדות להן בסך, עוברות להן בקצב קבוע, לא מהר ולא לאט, כך מתקתקות להן טיק טיק וטיק טק וכדברי המשורר "אתמול היה יום ראשון היום שני" ועוד כמה ימים בזמן קבוע וידוע מראש תהיה שבת. לזמן לכאורה לא אכפת אם אתה נהנה עכשיו או סובל, אם אתה מחכה לכך שהוא יעבור מהר כדי שיגיע זמן הפגישה או שאתה רוצה שימשך כך כי אתה נהנה מהמלאכה ובשבת היא אסורה. כך מראש השבת קבועה כאות ברית לעולם. אסור להמשיך לעבוד גם לא למלאכת המשכן, גם המלאכה החשובה ביותר נדחית לה בשבת ליום ראשון. הזמן קבוע בלתי מתחשב ברצונותיך כלל. אות וסימן, מקדש בזמן, קו, גבול, רציונלי, מדויק. לכאורה אפשר לחשוב שאכן הזמן חזק מהחיים. מקבע.

אלא שלא כל הזמן כך. פורים למשל אינו כזה.

וכך אומרת המשנה: "(א) מְגִלָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר, בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. כְּרַכִּין הַמֻּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת, קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה:"

חג כל כך מוזר שאפילו לא ברור מתי מקיימים את מצוותיו. כל אחד אמור לקרוא את המגילה בזמן המתאים לו לפי מקומו (אם הוא בעיר ותיקה, עיר גדולה או כפר קטן) ולפי שינויי השבוע (בשבת לא קוראים מגילה ומי שגר בכפר קורא מגילה כשהוא מגיע לעיר בימי השוק ובתי הדין בימי שני וחמישי). חג כזה משחק שאפילו זמן קבוע ואחיד אין לו. ההבדל ביחס לזמן בין השבת מגיע אמנם לקיצוניות בפורים אולם הוא מצוי גם ביחס למועדים אחרים. החודש העברי נקבע כידוע על ידי מולד הירח וזה כידוע מקודש על ידי בית הדין שאחראי גם על עיבור החודשים אך עיבור החודשים מתבצע כמובן באדר ושוב פורים נכנס לתמונה. אפילו ביחס לקביעת זמנה המדויק של השבת יש מקום להכרעה אנושית ובעיקר לחוסר דיוק בזמן לגבי הגדרת התחום המדויק של בין הערביים. עם זאת נדמה כי בדברי המשנה "לא פחות ולא יותר" יש התלוצצות. הרי לא היה עולה על הדעת לאמר צמים ביום כיפור בז', בח', בט', בי' בי"א לא פחות ולא יותר.

היחס לזמן בשני המועדים הללו מבטא מקום אנושי שונה ויחס מסוים לעולם. בעוד הזמן השבתי הוא כאמור קבוע ונוקשה באופן יחסי ונועד לקבע לנו זמני עצירה ומקושר באופן ישיר לבריאת העולם ולסדרי העולם הקבועים. הזמן הפורימי הוא זמן היסטורי. הוא נקבע על ידי אנשים ולכן אינו יכול להשתלט על אנשים אלא עליו להיות מותאם לצרכיהם. במידה רבה יש כאן היפוך לתפיסת הזמן של המן המופיעה במגילה. לפי תפיסתו לתאריכי השנה כח מיוחד לביצוע מעשים, הם הקובעים את המתרחש בעולם, הם ה"פור הוא הגורל". ישנם ימים עם מזל כלומר עם השפעה מסוימת של גורמי השמיים וישנם ימים חסרי מזל. כך מנסה המן להשתמש בזמן הרציונלי הקשור לשיטתו בגורל למעשיו שלו. לכן על מנת לפרק את התפיסה הזו הגורלית זמנו של פורים לא נקבע במסמרות. הוא נע לו באופן חופשי. זאת בניגוד לזמנה של השבת שהיא אות ברית וציווי על בני אדם. ציווי לבני האדם לפנות זמן לפגישה עם אלהים, עם השכינה ולא לנסות לנהל אותה לפי רצונם.

לקבלת פרשת השבוע למייל בכל שבוע, לכבוד שבת, יש למסור את הכתובת בקישור הזה.

מודעות פרסומת

2 תגובות ל-“שבת ופורים

  1. וגם בפרשה יש עניין עם זמן: "וירא העם כי בושש משה לרדת מן ההר".
    בהקשר של פורים, לא רק הזמן נקבע בידי אנשים אלא גם כל החג. יש מרכיב מאוד גדול של התנדבות ואחריות בפורים- עצם זה שאנשים מתגברים על האגואיזם וקובעים מצווה של מתנות לאביונים. גם גביית מחצית השקל ששימשה לצרכי הציבור ותיקון הדרכים למען עולי הרגל של פסח החלו בפורים. וגם הקבלה של התורה מרצון, בניגוד לקבלתה בהר סיני שהיתה, על פי המדרש, בכפיה. לכן מתאים שגם התאריך נקבע לפי היכולת של האנשים וההתאמה לסדר היום שלהם.

  2. מאד נהניתי מהדברים שלך, יואב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s