ה' בוחר להיות ארך אפים ורב חסד

לימוד לפרשת "שלח" מאת יאיר מלכיאור

בזמן הלימוד בבית המדרש השבוע, שהתמקד בדו שיח בין ה' למשה אחרי חטא המרגלים, שאלה אותי אפרת את השאלה הבאה: אם אתה היית במקום משה, מה היית עונה ל-ה' לאחר האמירה שהוא רוצה להשמיד את העם?

המחשבה המיידית שלי היתה לסנגר על בני ישראל, להסביר את התנאים שהובילו אותם למקום הזה, שזה עם שעבר טלטלות כל כך גדולות והם מפחדים משינויים, שיש להם עדיין מנטליות של עבדים, ובקיצור אין עם רע יש עם שרע לו…

אני באמת חושב שזאת תשובה נכונה, עם שנולד לעבדות, עם שבקושי שנה וחצי במדבר, עובר חוויות דרמטיות על ימין ועל שמאל, הוא עם שקשה לו לתפקד. זה לא עם שעבר תהליך חינוכי ארוך, התבשלות והכנה לקראת הפיכתו לעם חופשי בארצנו. אם כך למה משה לא אומר זאת ל-ה', כל כך צועק מהפס' שיש כאן בעיה של תיאום ציפיות, ובכל זאת, משה בוחר ללכת בנתיב אחר לגמרי.

משה מעביר את הדגש מהעם ל-ה', משה בעצם אומר ל-ה': יש לך מטרה בכך שהוצאת את ישראל ממצרים, ובכל רגע נתון אתה אמור לשאול את עצמך: מה ישרת את המטרה הזו בצורה הטובה ביותר. אין כאן מחויבות למטלה שלקחת על עצמך בגלל שלקחת אותה כפי שנהוג בעולמנו. יש כאן אמירה ברורה: מה יעזור למימוש המטרה, מה יגדיל את שמו וכוחו של ה' בעולם.

כאן טמון גם מהלך שמשנה את כיוון התנועה של ה'. משה אומר לו שהעולם כבר מכיר את כוחו מאחר שהוא הוציא את בני ישראל ממצרים "כי העלית בכחך…"(י"ד, י"ג), ועכשיו יש לה' שתי אופציות:

האחת להשמיד את העם ואז יאמרו הגויים "מבלתי יכולת ה'…"(ט"ז) ה' כבר מזוהה עם עם ישראל, מה שקורה עם בני ישראל הוא שיקוף של ה' בעולם ומכאן גם יביא לירידת קרנו כי הוא לא מספיק חזק.

האופציה השניה היא ש"יגדל נא כח אד-ני…"(י"ז) בכח חדש לגמרי "כאשר דברת לאמר:" "ה' ארך אפים ורב חסד…". יכולתו של ה' לפעול כארך אפים ולא כמגיב מיידי היא כח מופלא, להיות רב חסד הוא כח אדיר, ה' מופיע עכשיו על הבמה כבעל כח מורכב, כבעל יכולת להעביר על מידותיו, לבחור פעם במידה אחת ופעם במידה אחרת, כל מקרה ע"פ המידה הראויה לו. משום כך גם בולט כאן שמשה משמיט חלק מהמידות כפי שהופיעו בפרשת כי תשא. אין את חנון ורחום, אין את מידת האמת, משה לא מבקש מ-ה' חנינה לבני ישראל בשם הצדק, הוא מבקש ממנו לראות את הפוטנציאל העתידי שיש בהם בשם הארך אפים ורב חסד, ולזה ה' נענה. לדור הזה לא יסולח, הוא ימות במדבר, אך ה' יהיה ארך אפים וייתן לבניהם להיות האנשים הראויים והמתאימים, או כדברי יגאל: ה' עובר לפעול בצורה תהליכית.

בעיני יש משמעות חינוכית עמוקה מאוד לפרשה הזו, המעבר להסתכלות ארוכת טווח הוא מעבר דרמטי וקשה מאוד. קל להגיד את זה, אך כפי שזה עולה מהכתובים קשה מאוד להפנים, אפילו לה' זה קשה.

ה', שהשקיע מאוד בדור מסוים: מוציא אותו ממצרים, עושה לפניו ניסים, נותן לו את התורה, מחליט לוותר על הדור הזה, על הדור שראה את כבוד ה' ואת אותותיו הרבים.

הוא עובר לדור הבא, דור שילמד להסתובב במדבר ולהיות רועים במשך ארבעים שנה. המעבר לתהליך ארוך והרבה פחות צבעוני ודרמטי, נתינת העצמאות לדור הבא ולא הולכה שלהם "על כנפי נשרים", הוא יהיה המפתח לדור שיוכל להכנס לארץ ולדעת אותה, זה דור שיכול לבנות מדינה.

מודעות פרסומת

5 תגובות ל-“ה' בוחר להיות ארך אפים ורב חסד

  1. אני חושבת שמשה מדבר על תמונת מראה בין ה' לעם גם בנושא האמונה- הבעיה עם העם היתה שהוא לא האמין בה' שיעזור לו בכניסה לארץ, ומשה אומר לה' שהוא צריך להאמין בעם ישראל גם, ולתת גם לבניהם צ'אנס להיכנס לארץ.
    זה מסר לתהליכים חינוכיים בהם צריך לזכור שכמה שאתה תהיה בעל נפש גדולה ומידות מתוקנות בקשר כך האדם שמולך יבין שזה סוג הקשר ביניכם- קשר של שני אנשים עם נפש גדולה ומידות מתוקנות- וייטה גם הוא לשם.

  2. מרתק, תודה!
    הזכרת לי כמה אני מת על האיש הזה

  3. אפרת, את מעלה אפשרות מרתקת שבה ה' צריך להאמין בנו, זה דבר כמעט בלתי מתקבל על הדעת, כך שאני חייב לאמץ אותו בחום!

    זה מעלה מגוון אפשרויות רחב ואדיר בנושא של היחסים בין בני ישראל לקב"ה, בין עם לאלוהיו ובין אלוהיו אליו. עקרון ההדדיות צריך כמובן להיבחן יותר לעומק, אני אשמח מאוד לחפש בהמשך אם יש מקומות נוספים שאפשר לראות רמיזות לענין.

    איתי, איזה? משה או ה'? (ברור שהתכוונת למשה, אבל יכולתו של האל להקשיב לבני אדם "סלחתי כדבריך" נראית לי מדהימה)

  4. קראתי פעם מדרש על הביטוי "בית תפילתי"- מה פירוש תפילתי? ה' מתפלל? חז"ל אומרים כן, הוא מתפלל אל האדם, שיהיה רחום וחנון… ושיגלה בעולם כל מה שמצופה ממנו לגלות. שיבחר בטוב ובחיים. לצערי אני לא זוכרת מאיפה המדרש. ואני מסייגת בהחלט את הזכרון הקלוקל שלי. אבל חשבתי הרבה על המדרש הזה לפעמים הוא מזכיר לי להקשיב יותר טוב לתחינה של ה' אליי שבבקשה בבקשה אני אבחר בטוב.

  5. תיקון… ההפניה היא תלמוד בבלי: מסכת ברכות,דף ז, עמוד א. וממש לא כתוב שם שה' מתפלל אל האדם… כנראה שאבתי את זה משיר של יהודה עמיחי או משהו כזה… בכל אופן הרעיון מעורר. (אותי).

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s